ר"ן על שבת מ״א ב

1 וקיטרא דקטרי באסתרידא. שכשרוצה להעמיד הספינה קושר רצועה באותה טבעת ומעמידה בה שבוע או שבועיים והוי כעין קשר של קיימא:

2 איתמר התיר רצועות מנעל וסנדל וכו' בדאושכפי. בקשר שהאושכף עושה כשתוחב הרצועה במנעל וקושר קשר בתוכה שלא תוכל לצאת והוא קיים לעולם ומעשה אומן הוא:

3 בדרבנן. שכשקושרין אותו סביב לרגליהם אין קושרין אותו בדוחק שפעמים שחולצו כשהוא קשור ונועל וכשהוא קשור ומיהו קשר של קיימא לא הוי שבשעת הטיט מתירין אותו וקושר אותו בדוחק שלא ידבק בטיט וישמט מרגלו כך פרש"י ז"ל אבל הרב אלפסי ז"ל כתב דמעשה הדיוט הוא אלא שהוא קשר של קיימא ולפיכך פטור אבל אסור:

4 בדבני מחוזא. שהן רחבי לב ומקפידין על לבושיהן ועל נעליהן להיותן מכוונין וקושרין אותן בדוחק וצריך להתירן ערבית:

5 אסתוירא דכרעיה. באשורו אחזה רגלי איוב כ״ג:י״א מתרגמינן באסתויריה אחדת רגלי והוא העקב שולייתו של רגל:

6 דנפקו ביה בתרי וכו'. דכה"ג ודאי לא קטרי ביה קשר של קיימא ולא קשר אומן כדי שיהא נוח להתירו:

7 רבי ירמיה הוה קא אזל בתריה דרבי אבהו בכרמלית איפסיק ליה רצועה דסנדליה. ונפל מרגלו הסנדל שעל ידי הרצועה הוא עומד כי הסנדל פתוח מעל גביו וצדדיו של עץ או של עור שלוק וקשה והרצועות נקשרות על גבי הרגל ומעמידות אותו:

8 שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה. וראוי לטלטל וכרוך עליה במקום רצועה ונועלו עד שתכנס:

9 אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף בחצר:

10 שבקיה. במקום שנפל מרגליך ולא תטלטלנו בידך להצניעו:

11 ומאי שנא מר' ירמיה. דשרי ר' אבהו לנעלו על ידי גמי:

12 התם בכרמלית כגון בקעה ולא הוה מינטר וכתב הראב"ד ז"ל דהיינו טעמא דשרי משום דכרמלית דלא מינטר לא מקצי ליה איניש אלא דעתיה עלויה לטלטוליה על ידי גמי לח אבל בחצר דמינטר מקצי ליה איניש מדעתי' עד דמתקן ליה ולא משום הפסד ממון נגעו בה:

13 תרי איסורי. שני חבלים קושר ברחב הפתח זה למעלה מזה:

14 חד מינייהו בטוליה בטליה וכשיוציא הבהמה לא יתיר אלא התחתון ויוציאנה בדוחק:

15 מביא אדם חבל של גרדי מתוך ביתו וקושרו בפרה. ראשו האחד וראשו השני באבוס ולא חיישינן שכשיתיר לא יתיר אלא קשר שבראש הפרה ויבטל הקשר שבאבוס שיהא מוכן לכך או יתיר שבאבוס ויבטל אותו שבפרה ונמצא הא' של קיימא אבל בחבל דעלמא שהוא מוכן לכך אמרינן בגמרא שאם היה קשור בפרה קושרו באבוס ואם היה קשור באבוס קושרו בפרה אבל לא יביא חבל מתוך ביתו ויקשרנו בפרה ובאבוס:

16 אם כלי קיואי הוא מותר לטלטלו בשבת. דחזי לתשמיש אחר ולא חשיב ככלי שמלאכתו לאיסור שאין הגרדי מקפיד בכך:

17 מתני' מקפלין את הכלים. בגדים כשפושטן מקפלן מפני שמתרככין ומתקמטים כשאינן מקופלים:

18 אפילו ארבעה וחמשה פעמים. כדי לחזור וללבשן בו ביום: